מוחמד הנביא – מייסד האיסלם
מוחמד קרא לאנשים להאמין באללה כאל יחיד ולא נראה. במכה סרבו לקבל את דבריו ובעיר יתריב רבים קיבלו את דבריו.
מוחמד נאלץ לברוח ממכה למקום ששם קיבלו את דבריו- ליתריב.
הבריחה שלו מכונה היג'רה. שם הצטרפו אליו עוד מאמינים וכוחו גדל.
מוחמד החל לכפות את האיסלם על שבטי חצי האי ערב. הוא יצא למלחמות וניצח בהם. שליטי מכה כרתו איתו ברית שלום-שמונה שנים לאחר שנימלט מן העיר.
מוחמד מצליח ללכד בין השבטים. הוא קבע שכל השבטים המאמינים באסלם אסור להם להלחם זה בזה ויחד הם מהווים עדת מאמינים-אומה.
מוחמד ציפה שהיהודים והנוצרים יצטרפו לאסלם. הוא החל לחקות את מנהגי היהודים (תפילה לכוון ירושלים) ,אך כשראה שהיהודים לא מצטרפים אליו הוא נלחם בהם עד שבסוף הגיע אתם להסכמים כמו קבלת מחצית מהיבול, מעמל כפיהם-למוסלמים. גם עם הנוצרים היו לו מאבקים ובסוף הגיע איתם להסכמים כמו תשלום מס' קבוע ומתן מצרכי מזון בעת מלחמה.
מוחמד מת ב632 (ב622 הגיע ליתריב). העיר יתריב הפכה לעיר מרכזית שנקראת מדינת אלנבי-עיר הנביא
ובקיצור אלמדינה העיר. מקום קבורתו באלמדינה הפך למרכז דתי בנוסף לכעבה שבמכה.